להקת המחול ענבל

אחרי שנה מלאה בעשייה הגענו למערכה האחרונה של העונה הזאת.
הלהקה חותמת את עונת 21-22 בערב עבודות רקדני.ות הלהקה - "מערכה רביעית" שיתקיים ב27.7 בשעה 20:30 אצלנו, בתיאטרון ענבל.

הערב מורכב מארבע עבודות קצרות.
מאת: ג׳ון שעל, איתי מאיר, עמית זרצקי וזיו בשור .
בביצוע: נועם דויטש, ג׳ון שעל, קשת בן נעים(רקדנית אורחת), איתי מאיר, נועה חולדאי(רקדנית אורחת), עמית זרצקי וזיו בשור.

שמחים.ות להזמין אתכם.ן ומתרגשים.ות לחלוק פרספקטיבה רעיונות וגוף.

‍

לפני תחילת העבודה עם להקת 'ענבל' קיבלתי לידי כונן קשיח (Hard Drive) ובו כל החומר הארכיוני של הלהקה מאז היווסדה: אלפי תמונות, קבצי קול וקבצי וידאו. היסטוריה שלמה של מפעל אמנותי נדחסה לתוך קופסא לבנה בגודל כף יד. התחלתי לצפות בקדחתנות בחומרים; דמותה של שרה לוי תנאי ריתקה אותי ושקעתי לתוך אינספור שעות צפייה ביצירותיה, ברקדנים, בחזרות ובראיונות איתה. לצד היצירות הבימתיות נחשפתי לחומרים נוספים, חבויים יותר, שסיפרו לי סיפור מרתק ומורכב אודות המקום, הזמן והאנשים שפקדו אותו לאורך השנים.

חשתי שהעבר, בדמותה של שרה, לופת את המקום. בין שמתייחסים אל מורשתה באופן ישיר, עקיף או בהתעלמות מופגנת, נקודת המגוז נשארת זהה; שרה.

יומיים אחרי שהתחלתי את עבודתי בלהקה שברתי את הרגל בזמן הופעה על הבמה. חלק ניכר מהחזרות התקיימו כשהרגל שלי מגובסת ומוגבהת. התחלתי לחשוד שהשבר הזה הוא דימוי רחב יותר משחשבתי, וזולג אולי גם לחדרי החזרות, למשרדים ולבמה.

שרה לא הרפתה מאתנו במשך כל תהליך החזרות, ואיתה השאלות שצפו:

מה היא מורשת אמנותית, מה המשקל שלה, ואיך נוגעים בה?

איך ניגשים לשחזור מבלי ליפול אל תוך העבר,

כיצד ניתן לחלץ מהות מתוך צורה,

ומה שרה היתה חושבת על כל זה?

שיחות עם רוח רפאים.

תהליך ההחלמה שלי נע במקביל לתהליך היצירה, וקווי דימיון רבים התגלו בין יצירה לבין ריפוי. חזרתי לראיונות ולנאומים של שרה לוי תנאי בנסיון לחלץ תורה פשוטה, אמת ברורה, מתוך שפע העשיה שלה. הבחנתי שהיא הקדישה מילים רבות לתיאור צעדים, דריכות ופסיעות. כשהורידו לי את הגבס וחזרתי לדרוך על הרגל, הבנתי לפתע את מילותיה לעומק: כמה עושר יש בצעד, כמה מורכבת היא פסיעה אחת קדימה ועל כמה נדרש מאיתנו לוותר על מנת להתקדם.

רקדנים ושותפים ליצירה: אור סעדי, זיו בשור, ג'ון שעל, עמית זרצקי, נועם דויטש, איתי מאיר, שחר ברנר, אשד ויסמן. רקדני להקת ענבל

‍

‍

כוריאוגרפיה: רננה רז, שרה לוי -תנאי ורקדני ענבל לדורותיהם (1949-1989)

ניהול חזרות: תמר ברלב

תלבושות: עמרי אלבו

דרמטורגיה: יעל ביאגון ציטרון

עריכת וידאוופסקול: רננה רז

פס-קול: 'שאנו','הורה', 'מחמד לבבי', ׳הצעצועים׳

מוזיקה מקורית: ג'ון שעל(בעקבות שיריה של שרה לוי תנאי ,מחמד לבבי׳, עלי באר׳)

כל קטעי הוידאו והסאונד לקוחים מתוך ארכיון להקת 'ענבל'

תאורה: תמר אור

צילום סטילס: יאירמיוחס

הפקה: קורל פלג

תודה לויקטוריה חודורקובסקי-הארכיון הישראלי למחול, הניה רוטנברג, נעמייואלי, מלכה חג'בי ואילנה כהן.

‍

העבודה מורכבת משלושה קטעים ומעלה שאלות ותהיות על מקור ומסורת, כוח נשי ומגדר, דת ואמונה, עולם ישן וחדש. כל אלו, על רקע שעטנז צלילים שנע מביונסה עד מרגלית צנעני.

שרעבי ששאב את השראתו לעבודה מעולם הפילוסופיה של הקוונטים, מפרק לשברירי תנועה את המושגים של מרחב וזמן, ומציג אינטרפרטציה אישית של עבר הווה ועתיד, שמתקיימים בו זמנית בתוך לולאה ובמעגליות מחזורית.

שחר סרי
אור סעדי

נעם סגל
דור נחום
תמרה דקל
נועם דיוטש
שחר ברנר
איתי ביבס

מוסיקה: דורון בן דוד
‍עיצוב תאורה: שחר ורכזון
‍עיצוב תלבושות: עמרי אלבו
‍ניהול חזרות: ענבר נמירובסקי, עינת בצלאל
‍ניהול טכני: אסף אשכנזי