להקת המחול ענבל

לפני תחילת העבודה עם להקת 'ענבל' קיבלתי לידי כונן קשיח (Hard Drive) ובו כל החומר הארכיוני של הלהקה מאז היווסדה: אלפי תמונות, קבצי קול וקבצי וידאו. היסטוריה שלמה של מפעל אמנותי נדחסה לתוך קופסא לבנה בגודל כף יד. התחלתי לצפות בקדחתנות בחומרים; דמותה של שרה לוי תנאי ריתקה אותי ושקעתי לתוך אינספור שעות צפייה ביצירותיה, ברקדנים, בחזרות ובראיונות איתה. לצד היצירות הבימתיות נחשפתי לחומרים נוספים, חבויים יותר, שסיפרו לי סיפור מרתק ומורכב אודות המקום, הזמן והאנשים שפקדו אותו לאורך השנים.

חשתי שהעבר, בדמותה של שרה, לופת את המקום. בין שמתייחסים אל מורשתה באופן ישיר, עקיף או בהתעלמות מופגנת, נקודת המגוז נשארת זהה; שרה.

יומיים אחרי שהתחלתי את עבודתי בלהקה שברתי את הרגל בזמן הופעה על הבמה. חלק ניכר מהחזרות התקיימו כשהרגל שלי מגובסת ומוגבהת. התחלתי לחשוד שהשבר הזה הוא דימוי רחב יותר משחשבתי, וזולג אולי גם לחדרי החזרות, למשרדים ולבמה.

שרה לא הרפתה מאתנו במשך כל תהליך החזרות, ואיתה השאלות שצפו:

מה היא מורשת אמנותית, מה המשקל שלה, ואיך נוגעים בה?

איך ניגשים לשחזור מבלי ליפול אל תוך העבר,

כיצד ניתן לחלץ מהות מתוך צורה,

ומה שרה היתה חושבת על כל זה?

שיחות עם רוח רפאים.

תהליך ההחלמה שלי נע במקביל לתהליך היצירה, וקווי דימיון רבים התגלו בין יצירה לבין ריפוי. חזרתי לראיונות ולנאומים של שרה לוי תנאי בנסיון לחלץ תורה פשוטה, אמת ברורה, מתוך שפע העשיה שלה. הבחנתי שהיא הקדישה מילים רבות לתיאור צעדים, דריכות ופסיעות. כשהורידו לי את הגבס וחזרתי לדרוך על הרגל, הבנתי לפתע את מילותיה לעומק: כמה עושר יש בצעד, כמה מורכבת היא פסיעה אחת קדימה ועל כמה נדרש מאיתנו לוותר על מנת להתקדם.

רקדנים ושותפים ליצירה: אור סעדי, זיו בשור, ג'ון שעל, עמית זרצקי, נועם דויטש, איתי מאיר, שחר ברנר, אשד ויסמן. רקדני להקת ענבל

‍

‍

כוריאוגרפיה: רננה רז, שרה לוי -תנאי ורקדני ענבל לדורותיהם (1949-1989)

ניהול חזרות: תמר ברלב

תלבושות: עמרי אלבו

דרמטורגיה: יעל ביאגון ציטרון

עריכת וידאוופסקול: רננה רז

פס-קול: 'שאנו','הורה', 'מחמד לבבי', ׳הצעצועים׳

מוזיקה מקורית: ג'ון שעל(בעקבות שיריה של שרה לוי תנאי ,מחמד לבבי׳, עלי באר׳)

כל קטעי הוידאו והסאונד לקוחים מתוך ארכיון להקת 'ענבל'

תאורה: תמר אור

צילום סטילס: יאירמיוחס

הפקה: קורל פלג

תודה לויקטוריה חודורקובסקי-הארכיון הישראלי למחול, הניה רוטנברג, נעמייואלי, מלכה חג'בי ואילנה כהן.

‍

חמש עשרה שנים לאחר שיצר עבודה חדשה במרכז סוזן דלל, וכמעט שלושים שנים מאז שדרך לראשונה בסטודיו למחול של המרכז, עמנואל גת חוזר ליצור עם ועבור רקדני להקת המחול ענבל. סוזן מציעה התבוננות רב-רובדית בזמן; באופיו המתעתע, ובאופן החמקמק בו הוא שזור בתודעתנו. העבודה מתבוננת במושג הזמן דרך חקירה כוריאוגרפית שמתמקדת בשאלות וחומרי היסוד של המדיום – תנועה, חלל, זמן והאופנים האין-סופיים בהם ניתן לארגן אותם. פס הקול של העבודה מורכב מקטעים מתוך מופע חי של נינה סימון, שביצירותיה המוזיקליות פותחת מרחבי זמן מקבילים, שמזמינים שיטוטים כוריאוגרפים ומאפשרים בהירות של מבט ומחשבה. סוזן היא תוצאה של מסע אישי בזמן, ובו זמנית, מפגש עכשווי עם דור חדש של אמני מחול מקומיים.

תמרה דקל
שחר ברנר
נעם סגל
נועם דויטש
אשד ויסמן
זיו בשור
יהונתן (ג׳ון) שעל
אור סעדי

כוריאוגרפיה ותאורה: עמנואל גת
מוסיקה: נינה סימון מתוך הופעה חיה בפילהרמוניק הול בניו יורק 1969
ניהול חזרות: תמר ברלב
תלבושות: עמרי אלבו
ניהול טכני: אסף אשכנזי
מנכ"ל ומנהל אמנותי: אלדד גרופי

נוצרה במהלך משבר הקורונה ושואבת את השראתה מנוף העיר המתרוקנת מתנועתה ומותירה את רחובותיה להולכים לשום-מקום, לרצים במעגלים, לאנשים שאיבדו את יעדם. במשך שעה אחת של תנועה בלי הפסקה רוקדים שמונת חברי הלהקה את ההכרח האנושי והנואש להמשיך לנוע - אחוזי תזזית והלומי תשוקה הם מפגינים חיוניות בכל מחיר ולמרות הכל ממשיכים ללכת.

שחר ברנר
נועם דויטש
אשד ויסמן
זיו בשור
יהונתן (ג׳ון) שעל
איתי מאיר
עמית זרצקי
איתי מאיר
אור סעדי

ניהול חזרות: אלמוג קידרון ותמר ברלב
עיצוב במה ותאורה: עופר לאופר
מוסיקה: Asid Arab live in Paris
עיצוב תלבושות: עמרי אלבו
ניהול טכני: אסף אשכנזי